הערכת שווי של עסקים

הערכת שווי של עסקים (Business Valuation) משמשת בעיקר למטרות עסקיות וחשבונאיות. בעת ביצוע מיזוגים ורכישות או השקעות, נדרשת הערכת שווי על מנת לבחון את כדאיותן של אותן עסקאות.

הערכת שווי של עסקים מצריכה ניתוח ואומדן כלכלי של ההון העצמי של העסק תוך שימוש בנוסחאות ומודלים כלכליים מתאימים.
הערכת השווי ניתנת לביצוע במגוון שיטות, אשר בסופו של דבר אמורות להביא פחות או יותר לאותה תוצאה, שכן הערכת השווי, כשמה היא הערכה בלבד.

קיימות מספר גישות מקובלות להערכת שווי העסקים

שיטת המכפיל – שיטה זו מתאימה לחברות המתאפיינות ביציבות ברווח לאורך שנים.
בשיטה זו קובעים את הרווח המייצג של העסק ומכפילים אותו במכפיל בסיסי הנגזר מנתוני השוק של עסקים דומים באותו ענף, כאשר המכפילים הנפוצים הם מכפיל רווח, מכפיל הון עצמי ומכפילים ספציפיים לתעשיות שונות.
השימוש בשיטת המכפיל הוא כלי נוח, פשוט ומהיר, אך חסרונו העיקרי הוא השונות בין סוגי העסקים, אשר יכולה לגרום להטיה בשווי.

שיטת שווי הנכסים – שיטה זו מתאימה לעסקים שפעילותם העסקית אינה הפעילות המרכזית כגון חברות נדל"ן וחברות הנמצאות בהליכי פשיטת רגל או פירוק.
על פי שיטה זו שווי העסק מוערך על בסיס השווי של הנכסים וההתחייבויות הנוכחיים של העסק ולא העתידיים, ולכן השווי הנגזר מהשימוש בשיטה זו מוגדר כ"רף התחתון" של השווי המוערך של העסק.
מסיבה זו כאשר מעריכים שווי עסק חי נוהגים להשתמש בשווי הנגזר משיטה זו כנתון תומך ואינדוקטיבי בלבד.

שיטת היוון תזרים המזומנים – שיטה זו מתאימה לעסק חי אשר מייצר זרם הכנסות לבעליו באמצעות הנכסים העומדים לרשותו, כאשר הערך המיוחס לנכסי העסק אינו בעל ישות כלכלית נפרדת אלא נגזר מתזרים המזומנים שניתן להפיק מהם.

השימוש בשיטה זו כרוך בבניית מודל כלכלי מפורט המציג את תחזית הרווח התפעולי לחמש השנים הבאות, בהתבסס על נתוני ההכנסות וההוצאות של העסק בשנים קודמות, תוך התחשבות בסעיפי הוצאות/הכנסות חד פעמיים. המודל מורכב ממספר רב של נתונים ובניהם: יחסים בין תשומות ותפוקות, שיעורי גידול/קיטון חזויים של משתנים שונים, תוכנית השקעות וצרכי הון חוזר, המהווים בסיס לבניית תחזית הרווח התפעולי ותזרים המזומנים של העסק ולקביעת תחום השווי הנאות של פעילותו.

חשוב לציין, כי התחזית מבוססת על הערכות הנהלת העסק, אולם חלק מהגורמים המשפיעים על היקף הכנסות וההוצאות אינו בשליטת ההנהלה.
לפיכך, ככל שמודל זה מתבסס על הערכות ההנהלה ושיקול דעת המעריכים המקצועיים, מגולמת בתוכו אי וודאות מסוימת הנגזרת מיכולתם המוגבלת לחזות את הנולד.
במקרה זה שווי הפעילות נגזר מהשווי החזוי לסוף תקופת התחזית וכן מאומדן השווי הנגזר מההנחה שהעסק ימשיך לפעול ולייצר זרם מזומנים.

הגישה הבסיסית להערכת שווי הפעילות משקפת בעיקרה את השיקולים הכלכליים, אך עם זאת שווי הפעילות מושפע בין היתר מגורמים איכותיים שיש להביאם בחשבון בבניית המודל ובהם: איכות ההנהלה, מגמות השוק, אסטרטגיה וראייה עסקית של בעלי השליטה, תביעות משפטיות והתחייבויות תלויות, מועד ביצוע ההערכה, מצב פוליטי בטחוני, מצב שוק ההון וכו'.